• רבים מאיתנו שואלים את עצמם מדוע אנו צרכים להקים אגוד מקצועי המאמר ששוכתב כאן נערך במטרה אחת בלבד והיא ללמד את הציבור מדוע ישנו צורך ממשי בהקמת אגוד מקצועי ולא רצוי להשתמש בישויות משפטיות אחרות למען מטרה נעלה כמו התארגנות של בעלי מקצוע לארגון מקצועי שמטרתו לקדם את האינטרסים של הפרט.
חברה היא ארגון בעל ישות משפטית שמאגד אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח. החברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית, והיא הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית משותפת לאנשים אחדים.
רעיון החברה נוצר במאה השבע-עשרה (אם כי היו בסקנדינביה גופים דומים במאה הארבע-עשרה) במטרה להפחית את הסיכון העסקי מיזמים. בעוד שבעל עסק אשר איננו במסגרת חברה חשוף לכל הסיכונים העסקיים ואחראי אישית לחובות העסק, בחברה המצב שונה.
הרעיון המשפטי העומד מאחורי החברה הוא שהחברה, אשר במסגרתה מתנהלת כל הפעילות העסקית, היא גוף משפטי נפרד ושונה ממייסדיו ובעליו. המייסדים הם בדרך כלל בעלי החברה באמצעות החזקת מניות, ונקראים בעלי מניות. המנייה הנה למעשה אגד של זכויות וחובות חוזיות אשר המחזיק בה חב כלפי החברה והחברה חבה כלפיו; לדוגמה, הזכות להשתתף ברווחי החברה. בכך ישנה הפרדה כמעט מלאה בין הישות המשפטית של החברה לבין בעלי המניות. אם לדוגמה יש לגורם מסוים טענה או תביעה כלפי החברה, הוא אינו יכול לתבוע את בעלי המניות. הכתובת שלו לכל בעיה היא החברה עצמה. החברה ובעלי מניותיה לא חד הם. רק במקרים מיוחדים של חוסר הגינות בולט או הונאה, מאשר בית המשפט הרמת מסך המאפשרת תביעה ישירה של בעלי המניות בחברה או של מנהליה.
רוב החברות מאוגדות כך שבעליהן נהנים מאחריות מוגבלת. דבר זה מצוין בשם החברה. בישראל הסיומת היא "בע"מ" (בערבון מוגבל). בארצות הברית נהוגה בין היתר הסיומת ".Inc" (שמשמעה Incorporated, או "מאוגדת"), בגרמניה "GmbH" ועוד
חברה פרטית היא חברה שהונה מוחזק בידי גורם פרטי או מספר מצומצם של בעלים. לפי סעיף 1 לחוק החברות, חברה ציבורית הינה "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, ומוחזקת בידי הציבור".
ברוב המקרים חברה פרטית הופכת לחברה ציבורית כאשר ישנו רצון מצד החברה להציע את מניותיה לציבור הרחב באמצעות הנפקת מניות ראשונית לציבור, ואחר כך קיום מסחר שוטף במניות החברה באמצעות בורסה לניירות ערך.
ברחבי העולם נהוגים סימונים לחברות ציבוריות. לדוגמה, חברה ציבורית בבריטניה, תקבל את הסימון Plc שמשמעותו Public Limited Company.
עמותה בישראל לעומת זאת
היא סוג של תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם ו/או תאגידים אחרים אשר חברו יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית), ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים. פעולתן של עמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות, תש"ם-1980. לפני שחוקק חוק העמותות, בתחילת שנות ה-80, המבנה התאגידי הדומה לעמותה היה אגודה עות'מאנית ("אגודה").
קיימים שני כללים מרכזיים אשר מבחינים בין המוסד המשפטי עמותה לבין תאגידים אחרים: פעילות במסגרת המטרות המוצהרות בתקנון בלבד וכן איסור על חלוקת רווחים (אין מניעה לצבירה מסוימת של נכסים על ידי העמותה, אך אלה צריכים להיות מיועדים לקידום מטרותיה ולא לחלוקה לחבריה או עובדיה).
נכון ל-2010 ישנן בישראל כ-30,000 עמותות רשומות. בשנת 2003 נרשמו 1452 עמותות חדשות, וב-2004 נרשמו 1757 עמותות.
כל עמותה רשומה (ע"ר) חייבת, מכוח חוק העמותות, להקים את הגופים הבאים:
? ועד מנהל - קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר מנהלים את פעילות העמותה. ועד מנהל בעמותה מקביל בתפקידו לדירקטוריון בחברה. חברי הועד המנהל אינם מקבלים שכר, והם מהווים את המנהיגות המתנדבת של העמותה.
? ועדת ביקורת - קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר תפקידם לבקר את התנהלות העמותה ולהוציא דוח ביקורת לפחות אחת לשנה. עמותה רשאית למנות רואה חשבון כגוף מבקר במקום ועדת ביקורת. רואה חשבון זה אינו יכול להיות רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של העמותה.
? אסיפה כללית - כינוס של כלל חברי העמותה. לפי החוק יש לכנס אסיפה כללית לפחות אחת לשנה. אסיפה כללית מוסמכת לבצע שינויים בתקנון העמותה, להחליט על שינוי שם העמותה, לבחור את חברי הוועד וחברי ועדת הביקורת, להחליט על שינוי מטרות העמותה, מינוי רואה חשבון, הוצאת חברים מתוך העמותה וכן להחליט על פירוק העמותה.
דיווח שנתי
במסגרת היות העמותה תאגיד רשום כחוק, היא נדרשת להגיש לפחות אחת ושנה דין וחשבון על פעילותה לרשם העמותות. החוק מחייב בהגשת דו"ח כספי המפרט את מצבה הכלכלי של העמותה אחת לשנה (כאשר הדו"ח מתייחס לשנת הכספים שהסתיימה), דו"ח מילולי המפרט את עיקר פעילות העמותה בשנה הקודמת להגשת הדו"ח וכן פרוטוקולים מהישיבות והדיונים של מוסדות העמותה- הוועד המנהל, ועדת הביקורת והאסיפה הכללית. כלל הדיווחים פתוחים לעיון הציבור במשרדי רשם העמותות בירושלים. כמו כן נדרשת כל עמותה לשלם אגרה שנתית על המשך פעילותה או לחלופין לספק תצהיר על פטור מאגרה (לעמותות שאינן משלמות שכר ו/או מלגות ומחזורן הכספי אינה עולה על שלושה מיליון ש"ח).
ניהול פיננסי
עמותה חייבת לנהל מערכת חשבונות שבה נרשמות הכנסותיה והוצאותיה. בעמותות ישנן כאלה שפעילותן הכספית מצומצמת ביותר ואף אפסית (עיקר הפעילות בהן מבוסס על הזמן שתורמים חברי העמותה), וכאלה שמחזורן מגיע לעשרות מיליוני ש"ח (לרוב מדובר בעמותות אשר נהנות ממימון ציבורי). האחריות על הניהול הפיננסי של העמותה מוטלת על חברי הוועד המנהל (וחברי הוועד הם אלה שחותמים על הדו"חות הכספיים של העמותה מדי שנה), אך גם על ועדת הביקורת שתוודא שהניהול נעשה על פי חוק ועל פי תקנון העמותה והנחיות פנימיות אחרות של העמותה, במידה וקיימות כאלה. עריכת הדו"חות הכספיים השנתיים של העמותה מוטלת על הוועד המנהל ולצורך זה הוא רשאי להיעזר בשירותיו של רואה חשבון. בעמותות שמחזורן העסקי עולה על מיליון ש"ח קיימת חובה למנות רואה חשבון לביקור הדו"חות הכספיים.
הכנסות
מקורות המימון של העמותות הן:
? מימון ציבורי - מענקים וחוזים ממשלתיים, במסגרת תקציב המדינה, ומרשויות מקומיות. מענקים או תמיכות בשמם הממשלתי הנם סכומי כסף המוענקים לעמותות שהגישו בקשות תמיכה ועמדו בקריטריונים מסוימים. חוזים ממשלתיים - ייתכן בדרך של מכרז ציבורי או של הכרה כספק יחיד - אשר מטרתם אספקת שירותים במקום משרדי הממשלה. המימון הציבורי מהווה כשני שליש (בערך) ממקור ההכנסה של העמותות. תמיכה זו ניתנת לעתים כתוצאה ממיקור חוץ (פעולות שבוצעו בעבר על ידי משרדי הממשלה מבוצעות כעת על ידי עמותות שונות), לעמותות הפועלות בתחומים שהמדינה מבקשת לעודד. התמיכה ניתנת בהתאם לקריטריונים שונים הקבועים בתקנות - חלקם איכותיים וחלקם כמותיים. תמיכה זו הנה שוויונית ושקופה.
? דמי חבר - תשלום שמשלמים חברי העמותה בגין חברותם, במידה והעמותה הגדירה תשלום מעין זה. תשלום זה לעתים אחיד לכל החברים, ולעתים תלוי במאפיין של החבר.
? הכנסה עצמית - ההכנסות שמייצרות העמותות עצמן, כגון הכנסות מנכסים ותשלומים מלקוחות ומצרכני מוצרים/שירותים של העמותה. לשם כך על העמותהלערוך מגוון פעולות שיווקיות.
? תרומות - יחידים, ארגונים עסקיים וקרנות התורמים לעמותות השונות. מקור מימון זה הוא הקטן ביותר. תרומה לרבות מהעמותות מעניקה לתורם זיכוי ממס הכנסה בסך 35% מסכום התרומה (הסכום משתנה לעתים לפי החלטות רשויות המס), זיכוי המהווה תמריץ מס. בדו"ח שמגישה העמותה לרשם העמותות עליה להציג בנפרד תרומות שמקורן בישות מדינית זרה.
סכום התקבולים מכל מקור וסוג, שהתקבלו במשך שנה, הוא המחזור של העמותה.
הוצאות
הרכב ההוצאות של העמותה תלויה במאפייני פעילותה. מרכיבי הוצאה כלליים:
? הוצאות פעילות: עלויות המשמשות את העמותה לקידום מטרותיה כגון רכישת ציוד, קיום אירועים מיוחדים, הפעלת פרויקטים שונים וכדומה.
? הוצאות תפעוליות: דמי שכירות (או הוצאות הקמה ותחזוקה) למבנים המשמשים את העמותה, עלויות תפעול של מבנים אלה, והוצאות תפעוליות נוספות (ציוד משרדי, אתר אינטרנט, פרסום וכדומה). הוצאות אלו בעמותות נקראות הוצאות הנהלה וכלליות.
? גמול לחברי ועד העמותה, על פעילותם במוסדות העמותה. תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), תשס"ט-2009 קובעות את הגמול המרבי, כפונקציה עולה של המחזור של העמותה. עם זאת, אין חובה לשלם גמול לחברי הוועדות על תפקידם ובפועל רוב העמותות מגייסות אנשים לתפקידים אלה על בסיס התנדבותי.
? שכר: הוצאה זו אינה קיימת בעמותה המבוססת כולה על מתנדבים, אך פעמים רבות גם עמותה שעיקר פעילותה מבוסס על מתנדבים זקוקה לגרעין של עובדים בשכר. במקרים שבהם שירותי העמותה מצריכים עבודה מקצועית בהיקף נרחב (כגון עמותה המעניקה טיפול רפואי), יהיו מרבית הפעילים בה שכירים ולא מתנדבים.
זאת לעומת איגוד מקצועי
הוא הביטוי המודרני להתאגדות של עובדים בשוק העבודה, ומטרתו העיקרית היא קידום תנאי ההעסקה של חבריו.
יש להבחין בין איגוד מקצועי, שמטרתו העיקרית היא שיפור תנאי העבודה של חבריו, ובין אגודה מקצועית, שמטרתה העיקרית היא קידום הידע של חבריה, אם כי לעתים עוסק גוף אחד בקידומן של שתי מטרות אלה גם יחד.
איגודים מקצועיים קיימים בצורות רבות ושונות, המשתנות לפי מטרות האיגוד, גודלו (החל מאיגוד של עובדי מקום עבודה מסוים, וכלה בכינון הסתדרות עובדים רחבה), מצב שוק העבודה (גמישות השוק, ריכוזיות השוק, וכו') וגורמים נוספים.
מטרות
מטרתו העיקרית של איגוד מקצועי היא קידום תנאי ההעסקה של חברי האיגוד המקצועי, וזאת בעיקר על ידי יתרונות המושגים במשא ומתן קיבוצי, שאותו מאפשר האיגוד. מטרה זו הינה התנאי להגדרת האיגוד המקצועי. מלבד מטרה זו, יכולות להיות לאיגוד מקצועי גם מטרות נוספות, המשתנות בהתאם לאופי הארגון, סיבת היווצרותו, סביבתו והתהליכים הקורים בו, כגון:
? פעילות פנימית של הארגון, המשרתת את חבריו (לדוגמה: ביטוח, תרבות עובדים, חינוך ועוד)
? קידום מכוון של ערכים מסוימים, לרוב ערכי סולידריות חברתית, עבור החברה כולה
? קידום תנועה חברתית רחבה יותר, לרוב תנועת עבודה
? בעלות על ארגונים שאינם קשורים ישירות להתאגדות המקצועית. מטרה זו נדירה יחסית, בעלות זו מסייעת באופן עקיף להגשמת מטרות אחרות, שכן עיצוב ארגונים אלו עשוי לשנות את שוק העבודה ואת החברה כולה, לקידום מטרות אחרות (לדוגמה: בעלות על תנועת נוער עשויה לתרום לקידום ערכי האיגוד המקצועי, וכו').
פעילות
פעילותו של האיגוד המקצועי מתרחשת בשלוש במות עיקריות: מול מעסיקים, מול מוסדות השלטון, ומול החברים באיגוד. מעורבות האיגוד המקצועי בכל אחת מהבמות משתנה מאיגוד לאיגוד, וייתכן כי איגוד מסוים כלל לא יפעל בבמה מסוימת.
? מול המעסיקים, פועל האיגוד המקצועי להשגת המטרות הבאות:
o שיפור תנאי ההעסקה באמצעות ניהול משא ומתן קיבוצי
o פיקוח על מימוש זכויות העובדים
o קידום שיתופם של העובדים בעיצוב מקום העבודה
בתחום זה קיימת חשיבות גדולה לסכסוך עבודה, שהוא כלי מרכזי בידי האיגודים המקצועיים, ואמצעי לחץ המופעל על ידם מול המעסיקים. השפעה על מעסיקים מסוימים עשויה לשנות את שוק העבודה כולו, על ידי שינוי ההיצע והביקוש או התנעת תהליכי שוק אחרים.
? מול מוסדות השלטון פועל האיגוד המקצועי להשגת המטרות הבאות:
o קביעת תנאי ההעסקה בחוק והטלת מגבלות על תנאי ההעסקה לטובת העובדים
o חקיקה שתקל על פעולות האיגודים המקצועיים
o שינוי המדיניות הכלכלית הרחבה (מיסוי, ריבית וכו'), על מנת לשנות את אופי המשק.
בתחום זה משמעות רבה לקשר בין האיגודים המקצועיים לבין גורמי השלטון.
? מול החברים באיגוד, פועל האיגוד המקצועי להשגת המטרות הבאות:
o סיפוק צרכים שונים של החברים (חינוך, אמנות, ביטוח וכו'), באמצעות ייצורם או קנייה מרוכזת שלהם
o עיצוב חברת העובדים כחברה עצמאית, ויצירת תרבות עובדים
o בעלות על מקומות העבודה עצמם.
פעולות האיגוד המקצועי נגזרות ממטרותיו, וריבוין יוצר מערכת ענפה של איגודים מקצועיים מסוגים רבים ושונים, המקושרים זה לזה במגוון צורות. קיימות תאוריות רבות המסבירות את התפלגותם של האיגודים השונים.
גישה ידועה, המתייחסת לאיגודים המקצועיים כאל ארגונים המקדמים את האינטרס הכלכלי של חבריהם, היא אסכולת ויסקונסין.
כפי שניתן לראות מהמידע הנגזר כאן הרי שאנחנו באים לקדם הליך שמטרתו שינוי בהרגלי הצריכה של הציבור ושינוי מהוצי בכללי השירות של הגופים המיצגים הרי "אגוד מקצועי" שתומך בהקננית ידע וערכים מתאים הרבה יותר לצרכים הבסיסים שלנו
הערה: המידע המוצג כאן נגזר ברובו הגדול מערכים בויקפדיה וזאת על מנת שתוכן הדברים כאן יהיה מוצג בצורה הברורה והמקצועית ביותר ויאפשר לציבור להיות חשופים לצורך האמיתי שלנו כקבוצה.
? אין במאמר זה להביא את תפיסתי האישית בנוגע להקמת מערך זה או אחר ויש להתחשב בכל נקודה כאשר באים לתת מענה לנו כחברה ,לכלל הציבור או בצורך הפרטי.
בברכה
אדם הובר
הובר הייטס ישראל
http://huberheights.co.il/ Huber Heights International|your marketing solution online & on the street,הובר הייטס,אדם הובר huberheights.co.il Marketing Solutions by Huber Heights International
אדם הובר הובר הייטס ישראל 0544414458 huber770@gmail.com
